חפש בבלוג זה

יום שלישי, 29 בדצמבר 2009

פסיכודליה בבת ים

היום הזדמן לי להגיע לבת ים, לא משנה מדוע ולמה. (ובלי בדיחות, אם אפשר. אני דווקא מסמפטת+ את העיר ואת תושביה שיצא לי להכיר)

הדבר שהכי הותיר עלי חותם, הוא שני הבניינים המדהימים (לא בהכרח לטובה) האלה, שהתבלטו בין כל האפרוריות של אזור הטיילת-עיריה ביום סגריר:

 

אז אלו בניין העיריה (מעויינים, אדום-אפור-כחול) ובית הספר שמולו (פסים, צהוב-כחול-כתום)
האסוציאציה המיידית שחלפה בראשי היא מזרקת אגם שיצאה משליטה,
אבל במחשבה שנייה- זה אולי לא כוס התה שלי, אבל יש משהו בברוטליות הצבעונית הזאת. אולי זו נוסטלגיה. מעניין באמת ממתי הבניינים, ואם הם היו צבועים כך במקור.

אגב ברוטליות, יש סגנון אדריכלות שנקרא ברוטליזם (על שמו של הבטון החשוף המאפיין את הבניה), שאחראי לכמה מפגעים, כדוגמת בניין עיריית תל אביב, ואיך לא-כיכר אתרים. (האמת שאני ממש אוהבת את כיכר אתרים, מסיבה בלתי מוסברת לחלוטין)

ועוד משהו מהימים האחרונים..
שסתם שעשע אותי כשחיכיתי לאוטובוס (קו 26 הפעם)


סבתא דתיה עם מעיל עור. מחכה לה לקו 174 לראשון, ובכלל לא יודעת שהיא עוטה פריט אייטיז נחשק.

3 תגובות:

לובה אמר/ה...

יצא לך פוסט נורא אקטואלי בהתחשב בעובדה שראש עיריית בת ים מככב בחדשות לאחרונה.
משעשע שבניין העיריה כל כך ססגוני וכלל לא מעיד על כמה הוא רקוב מבפנים.

marjorie morningstar אמר/ה...

אולי זו הסיבה שהייתי שם :)

לובה אמר/ה...

אה. כמובן :)
איך לא קישרתי?

עיצוב Picture Window. מופעל על ידי Blogger.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...