חפש בבלוג זה

יום שישי, 8 באפריל 2011

הקונפליקט בין החומר והרוח

את הבוקר פתחתי באווירה אינטלקטואלית במיוחד, יש שיאמרו פלצנית: הרצאה על פוסטמודרניזם קולנועי בסינמטק.
קצתי בכך שהחוויה התל אביבית שלי היא אך ורק שלל הזדמנויות לשופינג, בילויים ואוכל, וזו נראתה אופציה מעניינת לפתוח איתה את הסופ"ש - 3 מרצים מדברים על סרטים בהם המציאות היא לא יותר מפרוזדור למציאות אחרת (דוגמת בלייד ראנר, המופע של טרומן ועוד)+הקרנה של בלייד ראנר, גרסת הבמאי (האמת שזו הגרסה הפחות מועדפת עלי, אבל הגעתי בעיקר להרצאות).
בתכל'ס, היה גדוש בפוטנציאל שהתפספס מאוד בביצוע. הנושא מרתק, זה בטוח. המרצים הם ללא ספק אנשים עתירי ידע, אבל לא כל-כך צלחו בהעברתו מול קהל. וגם - לא אכלתי ארוחת בוקר, מה שהיה קשה מנשוא..
המנחה של האירוע היה דן תורג'מן. גם אני לא זכרתי במי מדובר, רק כשראיתי אותו נזכרתי בפרצופו שחוק הטלנובלות - ואכן, הקשר בינו לבין האירוע היה מקרי בלבד. למעשה, הוא הגיע באיחור, כולו אדום ומיוזע, אחרי השתתפות פעילה במרתון תל-אביב (מישהו אמר שכונה?)
השיא היה אחרי הרצאתה של פרופ' מלומדת ורצינית על הסרטים "בבל" ו"החגיגה של בבט", כשתורג'מן החליט לשתף את הקהל באהבתו לסרט "החגיגה של בבל". נראה לי שכולם היו מנומנמים מדי בשביל לתהות מה לעזאזל.

ומהרוח, לחומר - אתמול הכנתי את הדבר המושחת הזה:
פונדנט שוקולד - של בצק אלים, כמובן (גם התמונה, לא הספקתי לצלם לפני שנטרף הכל)
הפגנתי כוח רצון מפלדה משוריינת, ולא אכלתי. החברים התלקקו ושיבחו - אבל באמת, איך אפשר לפשל במשהו שמורכב מאחוזים פליליים כל כך של חמאה ושוקולד מריר?
הכי כיף שזה היה ספונטני לחלוטין - באופן ספונטני קניתי אחה"צ תבנית שקעים (גיליתי שיש לי ששת מטר מהבית! הידד!), ובאופן סופר-ספונטני גיליתי שיש לי את כל (5) המרכיבים לעוגת שוקולד חמה בבית.

4 תגובות:

VanityGirl אמר/ה...

רק לא הבנתי למה לא אכלת. היה קו מתחת למילים "לא אכלתי", וחשבתי שזה לינק שכשמקליקים עליו מגיעים להסבר. ניסיתי אבל זה לא היה לינק באמת...
אז למה לעזאזל לא אכלת?!

marjorie morningstar אמר/ה...

יש באמת מה להסביר? זה מתכון שחציו חמאה וחציו שוקולד, שיצא לפועל בשבוע בו לא הלכתי לחד"כ אפילו פעם אחת.

שיקסע אמר/ה...

איך הכנת ולא אכלת?!
את יודעת שלהכין אוכל לאחרים בלי לאכול אותו זה סימפטום של אנורקסיות?!

marjorie morningstar אמר/ה...

כן טעמתי, לא אכלתי. אנורקסית אני בטוח לא - יותר בכיוון אסתי (בלי הבלונד, הכסף והשירות הצבאי המרתק).

עיצוב Picture Window. מופעל על ידי Blogger.
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...